יושב
לי עכשיו כחלק מהמפגש ההיסטורי של שלוש הסדנאות של התחלה חדשה, שלא יקרה יותר (כי המפגש הבא יהיה של ארבעת
הסדנאות)...
המעניין
בכל המפגש הזה הוא שאנחנו רואים בפירוש כי הסדנה השלישית הייתה מאוד
מוצלחת... החברה שלנו היו הרוב
במפגש, כי אצלנו זה עוד בוער מבפנים.
בקיצור, באו אנשים נחמדים, מקשיבים ושקטים וזאבי, דורון ואפרת הידועים לנו כאנשי נתינה, חיוך
וחיבוק.
מה
שנשגב מבינתי, עכשיו ואולי גם אחר כך בשנה הקרובה, זה מדוע הקפה, סוכר, חלב וכוסות
נמצאים בתוך החדר ואילו המים החמים נמצאים להם מחוץ לחדר.... נשמע הזוי? אכן כן.
אם
חשבנו שאריה וזאבי ודורון ואפרת כבר הראו לנו את רוב הטריקים, אזש"ל (אז זהו
שלא). הטריק עם המים החמים מחוץ לחדר הינו בלתי מובן ועוד רבות ידובר עליו... אם מישהו יבין אותו פעם. ז"א אם נניח הפתרון היה פשוט, והמים החמים היו בתוך החדר עם הקפה, ורק חדר
מי-האפסיים (החדר שבו יש שני אפסים על הדלת ומים זורמים) נמצא מחוץ לחדר, עוד הייתי מבין. אבל אם רעיון הפרדת הקפה מהמים
הוא זה שמוביל אותנו למטרה העתידית (בעוד שבע שנים), אני מרגיש שהעסק נדון לכשלון
מראש.
בבקשה,
אל תאתגרו אותנו בדברים קשים בשעות הקשות של הערב... ובכלל. אפילו נועה היקרה התפוצצה על מישהו מהמרצים בעקבות האתגר הזה... לטובה...
אני
פונה באופן אישי לזאבי, דורון ואפרת
(שהבטחתי לה ליד מתקן המים שאני יכול לכתוב על כל דבר, גם אם הוא מופרח
לגמרי....), כדי שהאתגרים בפגישות הבאות
יהיו אחרים... מאתגרים יותר... נגיד למשל,
קחו את הקפה, הסוכר והחלב (עם הכוסות) ושימו אותם ליד מתקן המים... את הכפיות תשאירו בחדר.
בקיצור,
מי שלא הצליח להגיע לפגישת שלוש הסדנאות בשלוש שעות, הפסיד אתגר רציני...
דודו קורמן - בקרוב הסרט
