יום שבת, 25 באפריל 2015

אלבום חנוך החדש, כבר לא מחכים למשיח

שלום
הוציא החודש אלבום חדש לאוויר העולם. כמו נחליאלי חדש אחרי החורף,  יש באלבום כמה פנינים מדהימות ששוות האזנה חוזרת עד שלומדים לאהוב אותן. מה שאין באלבום זה מחכים למשיח חדש...  כי כנראה לא אנחנו ולא שלום חושבים שלא עבר מספיק זמן מהמשיח האחרון עד לאלבום החדש,  כי אחרת הוא כבר היה בא. ואל תטעו לחשוב שרוה"מ הנבחר החדש הוא הוא זה ששלום ואנחנו מחכים לו מאז האלבום המפואר ההוא. כבר שנים שהוא דואג בכל ליבו וגם אשתו שתחיה הרבה שנים, שנרצה בכל ליבנו שהמשיח כבר יגיע,  כי אנחנו כבר לא יכולים יותר. מה עשינו שכל זה מגיע לנו,  ז"א שהמשיח לא הגיע עדיין. ואם מישהו סוף סוף הבין את מילות השיר ההוא,  אז משיח גם הוא קפץ והודיעו שהוא נהרג. הכל אבוד,  לחש עזרא דהן הקבלן. אזש"ל (אז זהו שלא).  הפעם,  לאחר תוצאות הבחירות האחרונות, אנחנו כעם (נבחר), לא ניתן להם את התענוג ותפסיקו ליילל ולייחל באופן גלוי לכך שהמשיח כבר יגיע. כי על זה הוא חי,  ולשם כך הוא והגב' אשת ראש הממשלה חושבים ש"הם" מפחדים. עכשיו הם משחקים את משחק הרכבת הממשלה, שזה משחק ציני לילד הרך...  כולם נקראים לתהליך הוצאת מיץ.  חלקם בארבע עיניים עם ההוא עם עין, פינוקיו, עין - וחלקם עם וועדה של שרים בהווה אך לא בעתיד,  שתעשה את כל מה שביכולתה כדי לנקז את המורסה הזאת שנקראת: מפלגות אחרות חצופות.
אז מי מתפלא שבעצם מישהו עם שלושים ומשהו מנדטים ועם סלידה תהומית מיאיר, ציפי ונפלתי (נפתלי, בסיכול אותיות) לא מצליח להרכיב חלופה? אז אל תתפלאו לכם, אלה שהצביעו למישהו הפעם - לא התוצאה חשובה,  אלא התהליך. זה שהוא יוציא לכולם את המיץ,  זה מה שיגרום,  ע"פ תפישתה של אשת הרוה"מ (She who must be obeyed), לזה שהם בחיים לא יחזרו על מה שעשו לו בקדנציה הקודמת, רק מהפחד מניקוז המיץ עוד שנה שנתיים.
אז מה יהיה עכשיו? אני חושב שאחד מהשניים:  או שיודיע שהוא לא מצליח להרכיב, ונשיא המדינה,  תוך חיוך ממלכתי מאוזן לאוזן, יעניק את המושכות למישהו אחר (למרות זה שהוא בטוח יודע איך אשת הרוה"מ תגיב) - או שממש עשר מיקרוניות השניה לפני שפג הזמן שהוקצב לו (כולל הארכה, זמן פציעות נפתלי ואיראן והערבים תוקפים שוב),  הם כולם מודיעים שהגיעו לפשרה ויש ממשלה חדשה ומשיח סוף סוף הגיע לשהות של כמה שנים נוספות.
אז אל תאמינו להם...  גם אם יכריזו שהממשלה הוקמה ומשיח הגיע סוף סוף, זה בעצם לא קרה...   כי אחרת לא יהיה לנו כבר למה לחכות ויהיה עצוב.... אה כן,  אם הוא כבר בא,  אז איך זה שהחברים של היושב במרומים שוב רוצים את וועדת הכספים? הרי כשהוא יבוא: כל העיניין החומרי לא יהיה מעניין יותר. אז תנו להם להיות שם שוב - מה שיבטיח שבבחירות הבאות הכל יתחלף...וחוזר חלילה...   או שלא.
אז אולי עדיף שלא יבוא עכשיו, המשיח, כדי ששלום יוכל להמשיך לכתוב איתנו עוד כמה שנים. לצערנו אריק לא חיכה.



דודו קורמן

יום שישי, 3 באפריל 2015

לעשות גבות לפני פסח

טוב,  הפעם זה יהיה קצר, כי עוד צריך לבער את החמץ שנשאר לנו בבית וגם, בפעם הראשונה שאנחנו מעיזים אפילו לחשוב על זה, להצליח לעשות את מה שקרובת המשפחה של המטומטם מבאר שבע תיכננה לעשות: גבות לפני החג.
בואו נחשוב לרגע: פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא חם ומתחיל ללכת. הולך לחבר שלו,  שהוא בדרך לשירות קבע בצה"ל ומצליח לשכנע אותו לביים חטיפה בקרית ארבע, עיר האבות. מקפיץ את כל צה"ל, את השב"כ, המשטרה ואת הלב של ההורים שלו ושל רבים מאיתנו. ובנוסף, כל השערות בגוף של קרובת המשפחה שלו סוערות וסומרות. גם הגבות.
הטמבל וחברו, אירגנו שק שינה שבו יוכל החבר החם להסתתר בשטח.  קופסאות שימורים כדי לעבור את הימים הרבים של החטיפה המבוימת, ואפילו פותחן לקופסאות. איש הקבע לעתיד, (שעכשיו עתידו בקבע לא נראה וורוד במיוחד אלא אם כן יוכיח שהכל נעשה למטרה קדושה: הגבות), רץ למשטרה דרך הנייד שלו והקפיץ את כולם,  כולל חניבעל. המשפחה שלו בטח איבדה כמה שנות חיים עקב כך, והלבין שערם באחת. כולל הגבות.
טוב, לא חסרים דבילים. באף מקום.  אבל יש גבול למה שמותר לעשות.  מילא לסכן מטוס שלם בצרחות כשלא מוכרים לך שוקולד.  אבל להקפיץ מדינה שלמה עד לגבות כמעשה קונדס או מתיחה של 2 באפריל זה מוגזם. וזה אפילו האפיל על ההסכם עם האיראנים.
בקיצור, בזבז המון כסף למדינה ועכשיו לא ישאר מספיק למה שצריך.  אז חוץ מלהעניק לשני המטומטמים חותמת של דביל בתעודת הזהות שלהם ולקחת להם חלק מהכסף, מה עוד ניתן לעשות? כלא? לא צריך....  יש שם כבר מספיק חברה...
צריך למצוא עונש משמעותי, למען יראו וייראו: למנוע מהם לעשות גבות במשך חמש שנים, עם קיצור של שליש גבה על התנהגות טובה.
חג שמח לכולם. ואין צורך לזקוף גבות למראה מה שכתוב פה. תנו לגבות שלכם מנוחה לפני החג. למי שידו משגת.
דודו קורמן - בקרוב הספר