יום חמישי, 4 בדצמבר 2014

יום חמישי השרוף

יום חמישי היום,  שבו בדרך כלל אנשים מתעוררים יותר מוקדם מריח של משהו שרוף...  בקיצור, התעוררתי הבוקר בקומתנו השניה מריח קל של משהו שרוף,  שהופיע לו פתאום. משהו מוזר כזה באוויר.  זינקתי מהמיטה כשסימן שאלה נסוך על פני העייפות...  איך זה שגלאי האש של מערכת האזעקה לא גרם למערכת להתחיל ולצפור בטירוף של מערכות אזעקה עייפות? הא? מה קרה? שוב תקלה מעצבנת של מערכות אזעקה מטורפות?
בדרך כלל כשאני מזנק מהמיטה מוקדם בבוקר, בגילי המתקדם, זה מסיבה אחרת...  בעיקר קשורה לאותו נוזל צהוב שמדיר שינה מעיני גברים רבים ביקום שלנו וביקומים מקבילים רבים... 
הפעם זה לא היה הזמן הצהוב שגרם לי לזנק כנשוך נחש...  משהו שרוף עמד לו באוויר הפתוח והעיר אותי לגמרי. מן ריח כזה כמו של אורז שרוף בקרקעית הסיר, שמשרה על כלל התבשיל ריח וטעם של "תשליך" (כמו לפני יום הכיפורים) שגורם לך בסופו של דבר לקחת את הסיר עם האורז ולרוקן אותו תוך כדי מאבק עם כף לתוך שקית האשפה החצי מלאה שמתחת לכיור.
מתוך נסיון לזהות מהו הריח המוכר והשרוף הזה, כמעט מעדתי למרגלות המיטה עם הזינוק. שיט...  העברתי משקל מרגל לרגל...  יציב.  נשימות עמוקות וארוכות.  חמצן למוח...  זהו.  רגוע.  מה זה הריח הזה? שרוף,  אבל שונה מאורז... אולי הוא מגיע מכיסאות עור הצבי המהוהים שמסביב לשולחן הממשלה,  שחלקם התחיל לבעור פתאום סתם כך כשההוא התעורר לו בוקר אחד עם כאב ראש איום, לצידה של גב' אשת ראש הממשלה, והחליט לשחק בגפרורי שלטון ולשרוף להם כיסא או שניים? במחשכים, בזמן הפוטש או הפונטש?...  לא,  זה ריח אחר...  משהו עמד באוויר ולא זז.  ריח שרוף וקר,  של יום חמישי מוקדם בבוקר...  ללא אורז בתחתית הסיר השחרחר...  מה זה לעזאזל? הפתרון היכה בי באחת, והבליח במוחי המתעורר לו לאיטו...  ברור.  יום חמישי,  מה יש פה לחשוב עוד...  זה הריח השרוף הישן,  המוכר והטוב שמריחים בכל יום חמישי בבוקר...  זה הריח השרוף של "נגמר עוד שבוע"...  שלא לומר,  נשרף עוד שבוע... מה פתאום נשרף השבוע? נגמר השבוע,  אולי כן...  אבל נשרף? אולי כן גם...  מסקנתי השבוע: ברור שנשרף...  עבר לו שבוע מהיר בטירוף,  שעוד יום חמישי ארוך הגיע ומונע מאתנו מלשקוע לתוך ריח החלה של שישי בצהריים...
טוב,  נשימה ארוכה,  עוד חמצן למוח,  תרגיע. כמה פגישות בבוקר,  עבודה על מספר מסמכים במקביל וזה ייגמר להשבוע...  כמעט. שיחות סיכום עם הגויים מעבר לים בערב, וזהו.

מחר קמים מוקדם לעזור לאנשים שמתחילים דרך חדשה (אך לא יודעים זאת עדיין) בכנס של התחלה-חדשה בבית ציוני אמריקה (ראו שוב ב: www.beginning.co.il). וזהו. לנוח.... 
דודו קורמן