אחרי
ההרצאה של שני האנשים הנכבדים, שאני מכבד מאוד בעיקר עקב היותם ישרים לגבי ששת עד
עשרת האחוזים מכל עסקה, ולנו משהו מזה יהיה בחינם, שהרי אנחנו חברים בקבוצה מיוחדת
ממנה אין לקחת, אני מוצא שהם פספסו אותנו
בגדול.
אשתי
שתחיה המון שנים, אמרה לי אתמול בבוקר כששמעה את השם של החברה שלהם, שזו בטח חברת
פירמידה שמוכרת משהו לכולם ומכניסה יד עמוקה לכיסם.
עוד
מימי הפירמידות אצל השכנים שלנו מדרום, ידעו כבר מזמן שהמון אנשים יכולים כל אחד
לממן אבן אחת, עבור היושב בראש הממלכה, כך שאף אחד בעצם לא מרגיש שהוא מנוצל עבור
השיטה. מכסימום, אם הוא מבין, אז נותנים לו קצת עם השוט על הגב
או שולחים אליו מישהו מהשוק האפרפר (אבל חוקי, מהולנד כזה, או מנירוסטה) כדי
שיזכיר לו שאם הוא חושב שהוא פרפר, אז גם זבוב זה חיה... וסנדוויצים זה טעים אבל
לא כשמויישה ויהושע מבטיחים לך רק מצות עם נוף מדברי ואתה יכול לחלום על סנדוויץ
טוב ב Subway שרק בעוד אלפי שנים מישהו יחשוב לייסד. אז אתם באמת חושבים שאנחנו
נמכור את ההתחלה החדשה שלנו בנזיד עדשים, או אם מישהו ישים את המים באותו החדר עם
כולנו ויקח את כל השאר לחדר השני?
תראו, צחוק בצד לרגע, אבל אנשים מגניבים מגיבים
בביקורת קטלנית או בשיעמום כאשר הם פוגשים שניים סיני-מים עם כינור גדול, שאני בטוח
שהם רוצים רק טוב. הגבהו כמו שהגבנו כי אנחנו אנשים טובים, שרק בקעו כרגע מהביצה
הקפואה שהפשירו לנו כי יש צורך לבקוע החוצה מתוך ה comfort
zone.. אולי נוכל בעתיד, בעוד 7 שנים טובות, לקחת חלק בתהליך MnA או רכישה
ומיזוג או סתם זיגוג. אני מאחל לכולנו שנצליח ובגדול... אבל כאיש של מילים אני יכול לומר שאם הבנתי
נכון (את ההרצאה המלומדת), אז אני הבנתי שלא הבנתי (כלום). זה לא אני אמרתי, זה יוסי הבנאי דרך הגשש.
