יום שלישי, 6 בינואר 2015

שיחה עם אם כל הסערות

בוקר טוב לכם וגם לאם כל הסערות הבאה עלינו מהערב, 
שלום אמא, מה שלומך? מזמן לא התראינו...  את עדיין אמא שלי, למרות שאת נמצאת במחלקה סיעודית מזה הרבה שנים, עם המחלה הארורה שמנתקת אותך מהמציאות. ואולי כדאי להיות מנותק מהמציאות בזמנים האלה,  כי אז אתה מצליח לחיות בעולם שלך ולא להיות מוטרד יותר ממה שקורה בעולמנו זה. אז כל רוב חייך היית אדם סוער במיוחד. ניהלת חצי מדינה עבור מייסדיה כשהמדינה רק נולדה והייתה לך הזכות להיות ליד עריסתה ולנענע אותה קלות, לעבוד עם ההורים וגם להשפיע. הייתה לך הזכות לעבוד עם הזקן, כשכל האנשים שמסביב משתאים למראה המדינה שנולדה, תוך סערה מתמידה, שהחלה אז וספיחיה נושבים על חלונותינו מאז ועד היום.
אז איך זה להיות רוח אדירה, שמזיזה דברים במדינה הצעירה, עבור כולם? הרי בתור רוח כזאת, את בעצם קובעת, בלי לדעת, את עתיד חייהם של המון המון אנשים שעוד לא נולדו...  נשמע מלחיץ למכביר...  אז מכיוון שאת רוב עוללות הרוח שמעתי באופן חלקי ממך במשך ילדותי, ורובם ככולם נשארו אצלך, הרי זה אוצר בלום שהולך לו איתך, וסגור עכשיו בראש, בלי יכולת לשחרר אותו לאחרים, כדי שיוכלו להבין את התהליכים שבנו את כולנו.
נראה לי שכבר לא נזכה לשמוע על משבי הרוח אותם עוררת ובהם היית שותפה. זה כבר אבוד. הדמנציה נעלה את הרוח מבחוץ ומבפנים,  דווקא כשאנחנו גדלנו מספיק כדי שנוכל להאזין, להעריך ולתעד. באאסה.
הייתי שמח אם הייתה לי הזכות לשמוע שוב את ועל הרוח. חבל שאין יותר רוחות כאלה במדינה שלנו, ויש רק ספיחים ודומייהן, במוסדות השלטון, שבעיקר עסוקים בלרחרח האחד את אחוריו של השני ושל הטייקונים המסופרים למשעי. עסוקים בעשייה ובאי-עשייה.... אתם תחליטו מה עשו ובעיקר מה לא עשו. והכל מתערבב לו במוחנו, אצל אלה שיכולים עדיין לחשוב ולזכור...  ואנחנו אמורים להמשיך ולייצר רוח, כדי שהמדינה הזאת תנוע לה הלאה... מישהו ראה רוח לאחרונה? שאפשר לבחור בו/בה כדי שהכל יזוז פה לכיוון הנכון? לא ראיתי רוח כזו כבר שנים...  הרוה"מ הנכחי,  עם העזר שנגדו, אינם יכולים להיחשב כרוח סערה... אולי איוושה קלה שתחלוף ולא נזכור אותה? ואולי עדיף שלא נזכור...
הערב, סערה, אדירה ע"פ הפרסומים והחזאים.  אדירה עד כדי כך שאפילו האמריקאים פירסמו אזהרת מסע... לירושלים... תכינו את המטריות, אתי החפירה, התאורה כשהרידינגים יקרסו מהעומס ובעיקר את השוקו החם.
יום נהדר לכם סעו בזהירות ושובו בשלום הביתה.
דודו קורמן - בקרוב הספר