פרשת וארא הינה הפרשה ה שנייה, בחומש ה שני (חומש שמות) . ובפסוק ה שני - מופיע שם הפרשה כאשר אלוהים נגלה אל משה.... "וארא".
בקיצור 2,2,2- שזה "build-up " מטורף לקריירה שנייה – של מנהיג!
משה, הידוע בכינויו – "רבינו" מתבקש ע"י אלוהים לפצוח בקריירה חדשה!!!
ועם כל הכבוד לנו -חבריי התחלה חדשה ,הבחור בן שמונים, ואחיו אהרון, - הדובר שלו, כבר בן שמונים ושלוש.(פרק ז פס' ז).
כן קריירה שנייה כמנהיג עם, שזה שוס היסטרי , במיוחד אם אתה "טחון" שגדל בבית מלוכה,
והעם מרגיש שאתה מסתכל עליו מלמעלה, ולא ממש מבין את "סבלות העבדים"....ואם על הדרך אתה גם מגמגם אאאזזזז...... בכלל.....
בפרק ו' פס' ט מצוין: " וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה "
כלומר, העובדה שהעם לא פנוי להקשיב, לא תלויה בגמגום של משה רבינו, אלא בחוסר הפניות הנפשית של העם.
ולמרות העובדה שדבריו היו יכולים להציל ולרומם אותם, העומס הנפשי מונע מהם את הקשב....
דבר שראוי שנזכור ונלמד: יתכן שמישהו סביבנו, יכול לומר דברים שיוציאו אותנו מעבדות לחירות, וראוי שנהיה בקשב....
בנוסף...
בפרשה זו אנחנו מתוודעים לשבע מתוך עשר המכות הניחתות על מצרים, ובראשם פרעה. דם ; צפרדע ; כינים ; ערוב ; דבר ; שחין ; וברד ;
ובכל מכה ישנו ריטואל דומה : בזמן המכה, פרעה מיואש, ומוכן להבטיח כמעט הכל - כולל שחרור עם ישראל – כלומר, העבדים שלו – לחופשי...
ומיד בהינגף המכה – "וירא פרעה כי הייתה רווחה והכבד את ליבו..."
וראוי שכל אחד/ת י/תשאל את עצמו – כמה פרעה אנחנו פוגשים כשאנחנו מביטים במראה?
שבשעת מצוקה אנחנו מבטיחים, מבטיחים ומבטיחים....לעצמנו, לסביבה , וחלק מאתנו אפילו לאלוהים...
בדיוק כמו אותו איש עסקים, שהסתובב במכוניתו הממותגת להגזים, בדרכו לפגישת עסקים קריטית, מסביב לבניין שבו עמדה להתרחש הפגישה,אך חנייה אין...
וכולו פוצח התניות והבטחות לאלוהים...אלוהים היקר תעזור לי בבקשה זו פגישה גורלית,תעשה בבקשה שאמצא חנייה, איך שאסיים את הפגישה אתרום את השכר :
ל"צער בעלי חיים" ; לילדים יתומים ; לעולים חדשים ; לחיילים בודדים;.............ולפתע פתאום ממש לפניו יוצא טרנזיט ומפנה לו חנייה וחצי!!!
ובלי להתבלבל מסתכל איש העסקים לשמיים ואומר –תודה אלוהים, כבר אין צורך...הסתדרתי לבד!
אז, המכות הללו, שבאות על פרעה, כל שנה בפרשת וארא, צריכות להזכיר לנו את גלגל החיים –פעם למעלה ופעם למטה...
אבל כדיי שהגלגל שלנו ינוע קדימה ולמעלה, אסור שנשכח את ההבטחות שלנו לעצמינו, הבטחות על עשייה, כמו שהרב זאבי אומר: "הצבת יעדים, ועמידה בהם - בונה אמון וביטחון עצמי".
אז בהצלחה לכולנו ברמיסת הפרעה הקטן שבתוכנו,ושבזכות רמיסה זו נצליח לצאת מעבדות לחירות.
שבת שלום,
מיכל מזרחי,
"היא מהות"
