יום רביעי, 25 במרץ 2015

יושב (בסן-פרנסיסקו) על המים

לפני כחודש החליט מי שהחליט שעלי לבדוק מה נעשה אצלי בפנים. באותו המקום בו אני מטפל באוכל אותו אני מכניס לפה כמה פעמים ביום. משהו שקשור לדליפה של נוזל החיים האדום אל תוך אזורי האוכל.
האם ידעתם שהגוף שלכם יודע איך לפרק את המזון שאתם מכניסים אליו פנימה, זאת אומרת בדרך כלל...  אלא אם כן המזון מפרק אותך? או שהאוכל הופך לנושא משפטי - האם בבית של הרוה"מ מותר לזרוק מזון ומי זרק אותו והאם היא אוהבת את האוכל שמבשלים עבורה?
בקיצור, בארבעת הימים האחרונים עברתי חוויה מיסטית של ניקוי עצמי, מבפנים.  מה זה בדיוק אומר?
בערב הראשון והשני לוקחים שני כדורים שאומרים לכל האוכל הנהדר שהכנסת לפה: אתה לא שייך לפה. כדאי שתצא,  ומהר. והזרימה של המים בנהר הירדן היא רק דוגמה ציורית למה שקורה.
ביום השלישי עוברים לשקית עם אבקה בטעם תפוז, שנכנסת עם חצי כוח מים ואחר כך עוד שמונה כוסות.  זה גורם לך להרגיש מה שמרגיש סושי inside out. ביומיים האלה אתה אמור לחיות על נוזלים צלולים: מרק עוף זך, מיצים מסוננים ובשום פנים ואופן לא מיץ סלק,  כי זה צובע לא טוב את הבפנים שלך. סלק זה טעים,  למי שאוהב,  עם מעט שמן זית וחתוך לקוביות + פלפל שחור גס. אבל לא בזמן הניקוי הפנימי של המערכת והנשמה.
השקית הבאה מגיעה למחרת בבוקר,  אבל כבר הבנת עיניין ביום הקודם....  השירותים, בחדר השינה, הופכים לחביבך. אחרת,  איך אפשר להסביר את הקרבה הפתאומית ביניכם וההזדקקות שלך לבלות שם שעות?!?
בערב של הפעילות,  אתה נפגש עם הרופא שמסביר לך ארוכות כלום. החברים שלו משכיבים אותך על הצד ומחברים אותך למשהו שגורם לך לישון דרך הווריד. אחסוך לכם כאן את התיאור של הבדיקה עצמה, כי לא הייתי שם בהכרה. עשו מה שעשו והתעוררתי בהתאוששות. ההרגשה היא כאילו מישהו ניקה לך את המנוע מבפנים. אזורים בבטן שלא ידעת שקיימים בכלל משדרים התראה למוח על  פלישת חייזרים. כמו שיהיה בכנסת הקרובה... ואתה שואל את עצמך: מה, בשביל זה התאמצתי לצום ארבעה ימים ולהתיידד עם האסלה? יושב על הגדר,  רגל פה רגל שם וכו'?
לא ברור בכלל למה היה צריך את זה, את הבחירות האלה. כל אחד אמור לבחור מה שטוב לו. אני בחרתי בזיכוך פנימי.  עלה לי במאמץ, אבל אמרו לי שניפגש בעוד 10 שנים והכל כנראה תקין בפנים. צריך להיות אופטימי.
השירים של איינשטיין מקבלים עבורי משמעות אחרת אחרי ארבעת הימים בשירותים וניקוי פנימי...  יושב (בסן-פרנסיסקו) על המים... רגל פה רגל שם. מביט על העולם. דופק חיוכים, לכל הכיוונים,  ותמיד,  תמיד נמצא בעניינים.
חברים יקרים, בגילנו המופלג, כל 5 שנים, ולא רק לגברים, תלכו ותבדקו את מפעל עיבוד האוכל שלכם מבפנים. חשוב ומציל חיים.  ואם יוצא לכם גם ניקוי רעלים והתבודדות עם עצמכם במשך שעות בחדר קטן עם כיור ואסלה, זה רק עושה טוב.  יש על מה לחשוב.
דודו קורמן -  בקרוב הסרט