פרשת השבוע פרשת תצווה
בפרשה זו, משה מצווה לייחד את אהרון ואת בניו – לטובת שירות ציבורי מקודש ונעלה.
אהרון ובניו מתקדשים להיות כהנים אשר תפקידם הינו רוחני אבל בעולם המעשי.
תפקיד הכוהנים להקריב קורבנות עבור כל עם ישראל–בעולם הפיזי, אשר מכפרים על מחשבות ומעשים קלוקלים.
הכוהנים מתייחדים כמשרתי ציבור, וכל העם תרם חומרים מיוחדים (בפרשה הקודמת),
לבניית מקום רוחני וכן להלבשת הכוהנים, בבגדים מיוחדים ,
" ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת "(פרק כז פס' ב')
אהרון שהיה ידוע כרודף ומשכין שלום בין הבריות, קודם היה אהרון ורק אח"כ קיבל בגדי כבוד ותפארת.
כלומר הוא עשה את הבגדים...ולא הבגדים אותו...
גולת הכותרת הינה החושן, שאותו עונד הכהן הגדול ועליו אבנים טובות אשר לכל אבן יש ייצוג לשבט ספציפי!
ייצוג מושלם לכלל ופרט-כל העם מיוצג –יחד בתכשיט אחד, ועדיין כל שבט שומר על ייחודו!
אחדות –ללא אחידות!
כמו כן , על ייצור הבגדים המיוחדים , מופקדים שני האומנים הראשונים בהיסטוריה היהודית –בצלאל ואליאב:
"ואתה תדבר אל כל חכמי הלב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו ולכהנו לי" (פרק כו פס' ג')
נדרשים אנשים עם חוכמת לב!!! לביצוע המשימה!
הידע איננו מספיק , כי אלוהים מצווה על הלבשת הכוהנים תוך מתן רשימה מילולית של החומרים, והתכנון של הבגדים .
אבל על מנת להוציא את הרשימה המילולית לפועל נדרשים אנשים עם שאר רוח ודמיון.....
וגם איינשטיין טען לכך :
וכמו שאומר רבינו זאבי:
"אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה"
אני מאחלת לכולנו, שנהיה בין היכולים לחלום - ולעשות מעשים פיזיים, כדי לקדם את הפיכת החלומות למציאות,
ושנדע להשכין שלום ואחדות ללא אחידות, שנדע להאדיר את האחר ולהבין שזה מגדל אותנו!!!
שבת שלום
מיכל מזרחי – "היאמהות".
