פרשת השבוע פרשת יתרו – בה מעמד הר סיניי ומתן התורה לישראל.
הפרשה נפתחת במילים :
" וישמע ויתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (פרק יח' פס' א')
יתרו האדם הציבורי הינו - כהן מידיין, (משהו בסדר גודל עולמי של האפיפיור של ימינו). בפן האישי הינו – חותן משה, אביה של ציפורה,שנשואה למשה, (אשר כזכור היה שידוך מעולה , הרי משה היגיע מבית המלוכה המצרי, ולא מבית של עבדים!)
ובכל זאת אנחנו פוגשים דמות ציבורית משמעותית בעולם הגויים שנכנסת לספר הספרים של -עם הספר, (ספר התורה).
ואפילו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו, ולא זו בלבד אלא פרשה משמעותית ביותר!
הפרשה, שבה ניתן לעם ישראל, קודס החוקים להתנהגות מוסרית, שיהווה בסיס מוסרי, לכלל החקיקה היהודית מחד, והבינלאומית מאידך!
אז איך יתכן דבר כזה?
או אם לדייק את השאלה- מה עשה יתרו, שגרם לכך שאלפי שנים לאחר קיומו, הרעיונות שלו מהדהדים בעולם ונשמעים,
כקודקס מוסרי בחיי היומיום! וכפרשה שבועית הקרויה על שמו בספר שמות?
בפן האישי יתרו לא רק, שמע מה נעשה לעם ישראל, אלא שמע ועשה מעשה :
" וייקח את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה(גרושה!)...ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר "...(פרק יח' פסוקים ב-ו)
כלומר יתרו לא רק שומע את מה ששמע כל העולם, על הניסים המדהימים שנעשו למשה ולעמו! יתרו שומע ומבצע מעשה!
והדבר הראשון שיתרו עושה -הוא לאחד את המשפחה של משה וציפורה והבנים!
משה הוא דמות ציבורית משמעותית, ששם את השליחות הציבורית שלו, לפני מעמדו האישי, ויתרו בתבונה של אב ושל סב,משנה במעט את סדרי העדיפויות ....
שנית, לאחר האיחוד המשפחתי –יתרו מבחין שמשה משקיע זמן ואנרגיה, מעל ומעבר למציאות של איש ובעל משפחה, על מנת ליישב סכסוכים ולשפוט את העם,
"ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב" (פרק יח' פס' יג' )
ושוב, עולה תבונתו הבוגרת, המנהיגותית של יתרו , ומשמשת ליישור ההדורים המשפחתיים,
ולא רק זו -יתרו ממציא שיטת שיפוט מדרגית, אשר מאפשרת למשה ניהול זמן ואנרגיה נכונים!
ממליץ ומשמיע אותה לפני משה :
"ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה; נבול תיבול גם אתה וגם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך" פס' יז –יט' )
יתרו פונה למשה כחותן שלו בנגינת אב אוהב ולא כביקורת מתנשאת!, הנימה האישית והאוהבת , גורמת למשה לשמוע !
יתרו פונה למשה גם בפן ריגשי כאב וסב בניו של משה, אבל גם פונה לפן המנטלי ונותן הסבר שכלתני שמדבר אל משה - כמנהיג!
נבול תיבול גם אתה – נימה אישית וגם העם אשר עמך –נימה שכלתנית - זו טובת הציבור.
ואכן משה שומע בקול חותנו:
"ויבחר משה אנשיי חייל, מכל ישראל,וייתן אותם ראשים על העם, שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות, ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטון ישפוטו הם"(פרק יח' פס' כה-כז')
מהפרשה המיוחדת הזו אנחנו לומדים,שלשמוע זה לא מספיק! צריך גם לשמוע וגם לעשות כפי שעשה יתרו, בתחילת הפרשה וכמשה ששומע ועושה!
משה בקשב מובנה מצליח להיפטר מתדמית שבנה כשופט ,שאיננה משרתת אותו יותר באופן חיובי , ולבנות תדמית חדשה כשופט עליון....
כפי שאומר רבינו זאבי:
"התדמית שלנו היא לא אנחנו! - אנחנו יכולים לבחור תדמית, לפי התוצאה, של מה שאנו רוצים להשיג..."
מאחלת לכולנו שבת מבורכת,
ושנדע לתעדף את הדברים המהותיים בחיינו; ובכלל, שנדע לשמוע וגם להשמיע.
ובפרט להישמע לקול האמתי, ולהיפטר מתדמיות שאינן משרתות אותנו יותר.
ולצמוח לתדמית שתעלה אותנו למדרגה הבאה... !!
מיכל מזרחי – "היאמהות".
