סכינים עלינו.
הרי הסכינים היו שם במשך אלפי שנים. סכין, בין אם זו של Arcosteal או כל מותג אחר, היא חדה ומצריכה פלסטר במקרה הקל ותפרים או יותר במקרה הפחות קל. במקרים הקשים יותר, כבר אי אפשר לעזור.
אז סכינים, או כדורים או כל כלי אחר שהגוף האנושי אינו עמיד לו, לא מתקיפים אותנו לבד. כדי שמשהו יקרה עם המרעין בישין האלה, צריך להחזיק אותם ביד, עם מוח שיהיה מחובר לצד השני. והמוח, הוא זה שמחליט ללחוץ על פרק הזרוע ולהרוג הורים לעיני ארבעת ילדיהם או לתקוע סכין באב ואם המחזיקים את בנם התינוק. אותו המוח הוא זה המדליק בקבוק תבערה וזורק אותו על רכב עם אבות וילדים, או משליך אותו דרך חלון אל תוך בית בו נמים את שנתם ילדים עם הוריהם. אותו מוח, מעוות משינאה, לוחץ על ההדק אל מול שלושה ילדים במושב האחורי של רכב חטיפה או מדליק גפרור ושורף ילד שהוכה עד מוות בירושלים העיר.
העיוות במוח אינו מופיע פתאום. הוא שם מאז ומתמיד. השוני הינו במילים הנאמרות, או אלה הכתובות, המציתות את המחשבה המעוותת וכל השאר כבר עובד על אוטומט.
המילים האלה, נאמרות ע"י מנהיגי העולם השונים, או ע"י רוצחים לשעבר, ראשי ארגוני טרור לשעבר ונשיאים בפועל של היום. אלה המעודדים ומסיתים את עמם לשלוף סכין ולדקור. אותן מילים, או דומות להן, מאשרות הלכתית את התרת הדם של ילדים הנשרפים בעודם ישנים. מזוויע, מקומם, מלחיץ וחסר סיכוי.
אז מה? אם נגרש אותם למקום אחר זה יעזור? (כמו במקרה של הח"כ לשעבר, עזמי בישארה). להעביר אותם את הגבול למקום אחר זה כמו לשרוק עבירה המרחיקה את האיש לצמיתות מהאזור. לא תמיד עובד הרעיון הזה, כי בזמנים שלנו המדיה החברתית והתקשורתית מאפשרת להוציא הודעות מעוותות כמעט מכל מקום.
אז איך אפשר להפסיק את מסע ההרג הזה? לאסור על מכירת סכינים? לאסוף חזרה את הנשק מכולם ולהחזיר את כולם למלחמה בסגנון קפא"פ? לא יעבוד. מה עוד? להכריז על גירוש? לא יעבוד. ניסינו. אחרים יבואו במקומם. לעצור מנהלית את הנוער המשתולל ושורף הילדים? לא יעזור. יבואו מופרעים אחרים במקומם. הרי בכל צד צריך רק מילים כדי להצית את האוטומט במוחות מעוותים.
אז מה? אין סיכוי? אין תכלית?
זהו שיש.
סיכוי, תכלית, אלה דברים שצריך לייצר. כי כדי שיהיה סיכוי, מישהו צריך לתת סיכוי. לתת? ראיתם מישהו שנותן פה משהו? ועוד בחינם?
סיכוי וסיכול מתחילים באותו הדבר... סיכויים שנגמרים בסיכולים הם סיכוי שלא התממש באופן הנכון...
ואז הטוויסט... בעלילה.
חאג' אמין אל חוסייני. תודו שזה רעיון ענק אך הזוי של ביבי להאשים אותו בהשמדת ה"יאהוד" באירובה. וזה עוד לפני שהמציאו את הטוויסט שהיה הממתק האהוב עלי.
ביבי, עם כל מה שאפשר ומותר להגיד עליו, הזה איזו שהיא הזיה שהסתיימה בפלופ. לא ברור מה אכל לצהריים כשהחליט ללכת על זה. משהו כמו סיכול ממוקד כדי להסיט את האש מכולנו, מה- אל-יאהוד, אל השורש לכל רע.
אם זה בעצם סיכול ממוקד מול סיכוי, וכל זה הסתיים בפלופ, אזי יש או אין תקווה?
בטח שיש תקווה! ילדים!!! שמישהו יביא את הטוויסט!
מה? מה זאת אומרת אין?
דודו קורמן, בקרוב הספר.
