השבוע אמר איזה שהוא צרפתי שנמאס להם לאכול צפרדעים מיצוא ישראלי ומעכשיו הם מחרימים אותן ומקווים שאת הצפרדעים שאנחנו אוכלים מהתפוז הסלולרי הישראלי נאכל רק בתוך ישראל. הצפרדעים שלנו תצטרכנה להישאר בגבולות המדינה ולא לנתר בזינוק אחד לפריז.
הוויכוח, כמו שהצלחתי להבין, הוא בעניין הקמת מאה אנטנות סלולריות בשטח הפלסטיני, תוך הודעה לבעלי השטח שהקימו שם אנטנה בלי לשאול אותם יותר מדי.. כאילו שאותנו, במדינת תל אביב, נתניה, הרצליה, ירושלים וכפר סבא, מישהו שואל אם האנטנה מוצאת חן.
תחשבו לרגע. אם לא היינו מקימים שם את האנטנות הרי כולם היו מאשימים אותנו שאנחנו מגבילים את הקליטה בתוך השטחים כך שאפילו הצפרדעים שרוצות לנתר מהגדה עד לפריז (במקסימום שתי קפיצות), לא תקלוטנה את ה ווייז בשטחים חסרי התפוז המכני הצרפתי למחצה.
אז מה עדיף? אנטנות או תפוזים? טוב לי זה ברור. ניסיתם פעם קליטה עם תפוז? לא קולטים כלום בתפוז. רק ת'מיץ זה מוציא לנו האורנג' הזה. אבל לעומת זאת, עם אנטנה סלולרית כתומה זה קולט אחלה, וגם משלמים על זה יפה, דור ההורים, דור שלישי ועד לדור הרביעי.
המסקנה המתבקשת היא שיש לאפשר למי שלא אוהב אותנו בעולם, שלא יבוא לבקר אצלנו, וגם אנחנו לא נתחיל לאכול את הצפרדעים שלהם. מהצד השני, יש לאפשר לבני דודנו לקלוט כמה תפוזים דור רביעי שרק צריך, כדי שלא יתלוננו עלינו בעולם... כמעט גירשו אותנו מפיפ"א, אז עכשיו גם תפוז דור רביעי זורקים לנו על הראש?
דודו קורמן, בקרוב הסרט
