לעזוב את שרה

למה שרה?
מה עוד רוצים משרה? מאיזה שרה? מה זאת אומרת מאיזה שרה?  אין שום שרה שהיא שרה בממשלה או בדרך לכלא, אבל עדיין רוצים משהו משרה. אז איזו שרה? נו?  תן להם את זה כבר!

שרה שהיא אשת. אשת רוה"מ כמובן.  זו שע"פ פרסומים זרים,  עיתונים,  הארץ,  מעריב,  ידיעות אחרונות,  חדשות ודבר לילדים יש לה המון מה לצרוח על כולם. זו אותה שרה שלא שרה שיר שמח והכל סביבה פורח.  זו שרה אחרת. שרה של "אתה תקרא לי גברת אשת רוה"מ",  או כל מה שאני אגיד לך, אבל בעיקר תשתוק,  ותחליפי בבקשה את הבגדים כשאת מסיימת לנקות את השירותים בקומה הראשונה, אם את עולה לחדר השינה של רוה"מ. שרה הזאת. יש כל כך הרבה סיפורים על שרה,  שאם הייתי במקומה זה היה נורא מפריע לי.  אבל אני לא במקומה,  ולמרות שאני חושב שהרבה ממה שכותבים היא הביאה על עצמה,  אני חושב שזה ממש לא נחמד להמשיך ולכסח לשרה את הצורה ואת הרוה"מ שלה.  סליחה,  את הרוה"מ מותר,  ובכתב בלבד, כמו שמותר לכתוב עניינית על כל איש ציבור.  אבל בבקשה,  עזבו את שרה במנוחה. שרה ראויה לקצת יותר כבוד כאשת רוה"מ,  למרות שאני ממש לא סובל אותה או את הרוה"מ,  הזוג המל(א)כותי.
תראו,  זה שהם נלעגים, לעצמם ולאחרים, נמנעים מדרך הישר אלא רק מזגזגים רוב הזמן,  מגדלים אפים ארוכים ופאתוס נפלא ומלגלג על כולנו ולא מעניין אותם כל צעיר,  חייל משוחרר,  עובד בשכר מינימום אלא רק עובד דירקטוריון בשכר מקסימום וזקנים - שילכו למות בשלג,  זה לא אומר שמותר להשתלח בשרה באופן כזה. שרה כבר עשתה לעצמה,  ע"פ פרסומים זרים וכו' את הנזקים של עצמה ואין צורך להוסיף לכך דבר.

עזבו את שרה במנוחה. תתרכזו בעיקר. זה ששרה נעלמה מאז ההחלטה ההזויה של הרוה"מ ללכת לבחירות,  זה לא אומר שמותר לכם להמשיך ולהתגעגע אליה. תאמינו לי שאחרי הבחירות עוד נתגעגע לגעגועים אליה.... והבלוג הזה הוא בכלל א-פוליטי....  אה? פוליטי? אה....

עזבו את שרה במנוחה,  בבקשה מכם...  לכו למקרר וקחו לכם מנה של גלידה פיסטוק.  זו שהרוה"מ אוהב במיוחד ורק לכם עולה המון.

בקיצור,  אל תכו את שרה. לא מכים.

לדעתי התמונה שמצאתי בפייסבוק היא נוראית....  אפילו אם הרעיון מלבב. עזבו את שרה. תתרכזו בעיקר.
דודו קורמן -  הקרוב הספר

פרשת וארא

פרשת וארא הינה הפרשה ה שנייה, בחומש ה שני (חומש שמות) . ובפסוק ה שני - מופיע שם הפרשה כאשר אלוהים נגלה אל משה.... "וארא".

בקיצור 2,2,2- שזה "build-up " מטורף לקריירה שנייה – של מנהיג!

משה, הידוע בכינויו – "רבינו" מתבקש ע"י אלוהים לפצוח בקריירה חדשה!!!

ועם כל הכבוד לנו -חבריי התחלה חדשה ,הבחור בן שמונים, ואחיו אהרון, - הדובר שלו, כבר בן שמונים ושלוש.(פרק ז פס' ז).

כן קריירה שנייה כמנהיג עם, שזה שוס היסטרי , במיוחד אם אתה  "טחון" שגדל בבית מלוכה,

והעם מרגיש שאתה מסתכל עליו מלמעלה, ולא ממש מבין את  "סבלות העבדים"....ואם על הדרך אתה גם מגמגם אאאזזזז...... בכלל.....

בפרק ו' פס' ט מצוין: " וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה "

כלומר, העובדה שהעם לא פנוי להקשיב, לא תלויה בגמגום של משה רבינו, אלא בחוסר הפניות הנפשית של העם.

ולמרות העובדה שדבריו  היו יכולים להציל ולרומם אותם, העומס הנפשי מונע מהם את הקשב....

דבר שראוי שנזכור ונלמד: יתכן שמישהו סביבנו, יכול לומר דברים שיוציאו אותנו מעבדות לחירות, וראוי שנהיה בקשב....

בנוסף...

בפרשה זו אנחנו מתוודעים לשבע מתוך עשר המכות הניחתות על מצרים, ובראשם פרעה. דם ; צפרדע ; כינים ; ערוב ; דבר ; שחין ;  וברד ;

ובכל מכה ישנו ריטואל דומה : בזמן המכה, פרעה מיואש, ומוכן להבטיח כמעט הכל - כולל שחרור עם ישראל – כלומר, העבדים שלו – לחופשי...

ומיד בהינגף המכה – "וירא פרעה כי הייתה רווחה והכבד את ליבו..."

וראוי שכל אחד/ת  י/תשאל  את עצמו – כמה פרעה אנחנו פוגשים כשאנחנו מביטים במראה?

שבשעת מצוקה אנחנו מבטיחים, מבטיחים ומבטיחים....לעצמנו, לסביבה , וחלק מאתנו אפילו לאלוהים...

בדיוק כמו אותו איש עסקים, שהסתובב במכוניתו הממותגת להגזים, בדרכו לפגישת עסקים קריטית, מסביב לבניין שבו עמדה להתרחש הפגישה,אך חנייה אין...

וכולו פוצח התניות והבטחות לאלוהים...אלוהים היקר תעזור לי בבקשה זו פגישה גורלית,תעשה בבקשה שאמצא חנייה, איך שאסיים את הפגישה אתרום את השכר :

ל"צער בעלי חיים" ; לילדים יתומים ; לעולים חדשים ; לחיילים בודדים;.............ולפתע פתאום ממש לפניו יוצא טרנזיט ומפנה לו חנייה וחצי!!!

ובלי להתבלבל מסתכל איש העסקים לשמיים ואומר –תודה אלוהים, כבר אין צורך...הסתדרתי לבד!

אז, המכות הללו, שבאות על פרעה, כל שנה בפרשת וארא, צריכות להזכיר לנו את גלגל החיים –פעם למעלה ופעם למטה...

אבל כדיי שהגלגל שלנו ינוע קדימה ולמעלה, אסור שנשכח את ההבטחות שלנו לעצמינו, הבטחות על עשייה, כמו שהרב זאבי אומר:  "הצבת יעדים, ועמידה בהם - בונה אמון וביטחון עצמי".

אז בהצלחה לכולנו ברמיסת הפרעה הקטן שבתוכנו,ושבזכות רמיסה זו נצליח לצאת מעבדות לחירות.

שבת שלום, 

   מיכל מזרחי,

   "היא מהות"

חמש בארבע וחמישה

חמש מעלות בארבע בבוקר. זה מה שאומר החזאי הצמוד שלי על המסך הראשי.

אתה מתעורר פתאום,  מרעש כלשהו, משהו שאתה עדיין מנסה להתרגל אליו אחרי המון שנים עם חמישה חתולים בבית... השעון שעל היד השמאלית מציץ בך עם המחוג הקטן על ארבע והגדול בערך על חמש דקות. למה בארבע לעזאזל? הרי יש לך יום עבודה מטורף מלא לפניך,  שמתחיל בפקק גדול אל תוך תל-אביב... אז למה בארבע? תחזור לישון,  כאילו אומרת תוך כדי חלום השותפה לחיים מהצד השמאלי של המיטה...  זה מה שהיא בדרך כלל אומרת... היום היא לא ממש התעוררה, למרות הנשיקה על המצח. לומדים להיות שקט, בארבע בבוקר.

אם ניקח את המכשיר האנדרואידי הזה, ממדף הספרים, נוכל לכתוב עוד כמה שורות לפוסט מוקדם של בוקר. אולי בכל זאת תחזור לישון?! רק חמש אחרי ארבע,  עוד תספיק לצלול לתוך חלום נוסף,  אולי? לא נראה. האדרנלין האנדרואידי הזה מציף את כולך.  טוב נו.  מדליקים את המכונה הזאת, שלושים שניות עד שמתקבל המסך הראשי.... כמו הזמן שלוקח למצוא את הכרית הנוספת כדי שהצוואר לא יהיה תפוס כל היום. מתחילים...

מה היה לנו שם? נו טוב,  לא הרבה...  בסך הכל עברו יומיים מאז שכמה מטורפים הוסיפו עוד שמות ללוח ההיסטוריה ההיסטרי. נו מה אתה מתרגש... כמה קריקטוריסטים ועיתונאים בצרפת שהרגיזו נוראות את הנביא של הדת האחרת...(נו אז מה אם הוא לא מתפקד כמה אלפי שנים)... כמה יהודים במרכול cacher בפרברי פריז... שבסך הכל עצרו שם בדרך הביתה כדי לקנות משהו לפני שהשבת נכנסת... לפני שעוד פונדמנטליסט הזוי קיפד את חוט חייהם.  מה,  בשביל זה מתעוררים בארבע? למה שוב? התשובה מכה בך חזרה...  ברור.  שהרי איך אתה בכלל יכול לישון כשהעולם קורה שם במקביל? מה זה הטירוף הזה שקורה לו שם. אתם מבינים? רוצחים והורגים בשם הדת, הנביא,  הספרים ההיסטוריים שקוראים לג'יהאד ועוד כל מיני סיבות הזויות והעולם ממשיך לישון? מה,  לא הספיקו לעולם השיעורים ההיסטוריים שכולנו עדיין זוכרים אך לא מעוניינים לזכור? מישהו יזכור את הרצח במרכול בפריז בעוד חודש? את הרצח בחנות בסידני לפני חודש? את הרצח ב..... לא זוכר?... לא.... אנחנו עם זיכרון קצר. רק דפי ההיסטוריה הדהויים זוכרים להם לבטח את הדם שנשפך. הם והמשפחות. והכל מתערבב לו במציאות ההזוייה של חיינו. ואנחנו נמשיך לנסות לישון,  לנסות לטעון מחדש את הכוחות,  כדי שיהיה לנו כוח לעוד כמה אירועים ברחבי העולם. מסקנה: שינה היא היכולת לשכוח ולחלום על מה היה אילו יכולנו לעצור ולמחוק חלק מהעובר עלינו.

כבר ארבע אחרי חמש. לקח שעה להגות את הנ"ל.... אולי נרדמתי תוך כדי? וגם לא יצא מדהים.  אולי נמחק את הכל ונתחיל מחדש? לא אפשרי. כמו שלא אפשרי למחוק את ההיסטוריה,  את יום אתמול,  את אלפיים שנות, את הקריקטורות אצל Charlie Hebdo ואת הרצח הבא. נו אז מה אם בעידן העכשווי יש מקש במקלדת שלחיצה רצופה עליו יכולה למחוק את כל מה שנכתב? זה לא ממש שימושי,  אפילו אם יצא חרא של post... ללא נימה אחת של הומור, ללא טיפה אחת של רגישות, ללא איזכור של הרוה"מ ("שוב אתה דוחף אותו לאן שלא צריך?",  תגיד השותפה לחיים שתקרא את זה בבוקר...  "מה יש לך ממנו"?...  זהו,  שאין לי כלום...  אשיב לה.).

כל מה שיצא לי בכתיבה הבוקר הוא איזכור של כמה טיפות של דם שמופיעות להן פתאום על דפי ההיסטוריה של כולנו. בשביל זה מתעוררים בחמש אחרי ארבע? זהו שלא.  בשביל זה לא ישנים.

אז כולנו Charlie Hebdo? אני מקווה שקודם כל כולנו בני אדם...  כלומר חלק מאיתנו כן. השאר חיית אדם..  או חיית בומדיין,  ההיא שברחה לצרפתים בין הידיים.

סליחה...  לא התכוונתי להתחיל כך את יומכם. אבל המציאות הינה אחרת. לזכור ולא לשכוח,  אמרה ההיסטוריה וגם המורה להיסטוריה. ומה למדנו? כלום. חוץ מחמישה חתולים בארבע בבוקר.

יום טוב לכם.

ומי שקורא צרפתית,  אז את האיור הזה סחבתי משם. זה מה שמסמן את הכל,  את הכוח ביד כותבי ההיסטוריה ( http://www.charliehebdo.fr/index.html)

דודו קורמן - בקרוב הסרט 

מסעות ג'ימיני הצרצר

ג'ימיני הצרצר, שבשנותיו הראשונות היה כוכב בסרט פינוקיו של וולט דיסני, החליט בסופו של דבר שאחרי שתם תפקידו כמצפון של פינוקיו, ילך לחפש לו תפקיד אחר.  הרי אם אתה יכול להיות מצפון של בובת עץ,  שכל רצונה להפוך להיות ילד אמיתי, והצלחת בגדול, אתה יכול לעשות אחר כך כל תפקיד. ביחוד אם מצפונך שלך - נקי.
חיפש כה וכה, היו המון מודעות בעיתונים לכל מיני משרות, שבהן תיאור המשרה דורש כמה שנות נסיון כמצפון פעיל...  הציעו משרות ותפקידים במשטרה, בפוליטיקה ובחינוך. הוא בחר להצטרף דווקא למשטרה, כי חשב שלמורים יש מצפון ענק, ולפוליטיקה אולי יגיע בהמשך, אחרי שהפינוקיו הנוכחי יעלם משם, או יזדקק סוף סוף למצפון.
במשטרה הוא התקדם מהר, שהרי כולם זיהו אצלו מצפון ענק, כזה שעושה טוב ומאמין שאפשר לעזור לאחרים במקום להרקיב אותם בבתי הכלא...  למרות שראה גם פוליטיקאים רבים מגיעים בסופו של דבר להרקבה לכמה שנים בתאים מצחינים במשכנות שאננים בכלא.
כשהגיע לדרגת ניצב, נתנו לו לנסות ולשתול מצפון בחסרי מצפון בכירים, צווארונים לבנים שכאלה, שסרחו וברחו. אחד נשיא כחלחל בועל, אחד שר אוצר מועל, אחד יד ימין של מר"ן, אחר יד שמאל של מר"ן, לוקחי שוחדים ומעטפות נסתרות שלא ביישו אפילו את קלינטון, שהצהיר לפני כולם שגם אם זה יעלה לו במשרתו הוא לא יסכים לגלות מי זאת האישה שהוא לא קיים איתה מעולם יחס-SIM.
ג'ימיני שלנו ניסה בכל כוחו להיכנס לליבות האנשים הללו, אבל בלי הצלחה מרובה, שהרי כדי שיהיה לך מצפון בלב, אתה צריך קודם כל שיהיה לך לב, פועם ברגישות, ולא מאבן. כי אם יש לך מאובן שם בפנים, לא ישמעו את צרצור המצפון שלך בשום מצב...
נכשלת, אמרו לו לג'ימיני... לכן גם לא נתנו לו את המפכ"לות.

ג'ימיני צרצרנו, הבין שהדרך היחידה שיצליח להיות בה  קרוב לפסגת העולם, היא אם ילך לפוליטיקה. שגם אם היא נחשבת פסגת העולם אצל חלק (ביחוד אצל הפוליטיקאים), אז בפינאלה של מסע חייו הוא יצליח למצוא כמה מועמדים נוספים להשתלת מצפון, ואולי אפילו השתלה כוללת של לב אמיתי, עם מצפון built-in.
לרוע מזלו ומזלנו, הוא הצטרף דווקא למפלגה ישראלית ביתית כזאת, שם מצא את מקומו הפוליטי לזמן מה. בקואליציה הפך להיות השר לביטחון הפנים,  הממונה על המשטרה. טיפל בהמון אנשים,  חלקם חסרי מצפון.  טיפל יפה במשטרה, בכל מיני ראשי ממשלה טלנסקיים וראשון-טורס אבל לא זיהה שאצלו בביתנו הישראלי, ממש מעבר לפינה יש חשדות מהותיים שקיר-שן-בוים ומשכללי שיטות העברות כספים ייחודיים חשודים בשכלול,  כך שאפילו מדעני נאס"א לא חשבו על זה עדיין.
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו מצפוני הקיר... בסוף,  לפני יום יומיים, הבין ג'ימיני שמי שחושב שאפשר לשתול מצפון בפוליטיקאי, חסר לב, הוא נאיבי.  מי שחושב שאפשר לחזור על הסיפור של פינוקיו עם הפינוקיו הנוכחי, יבין בסופו של דבר שטעה ושזה חסר סיכוי... "הגיע הזמן לפרוש,  כשהמצבר של המצפון עדיין פועל... " , צירצר לו ג'ימיני בהנאה מסוייגת... אולי עוד אחזור... חבל שדיסני כבר מזמן איננו עוד,  שהרי את החוזה שלי איתו, רק הוא יכול לכבד... פינוקיו 2? יכול להיות סרט לא רע...

דודו קורמן - בקרוב הסרט

זום-In , זום-out וספר "שמות"

בכל שבת,
בין תפילת שחרית לתפילת מוסף,
מקיימים במניין ישראל מנהג של "קריאת התורה".
זוהי הקריאה של פרשת השבוע.
בכל יום שני, ובכל יום חמישי, מוציאים בתפילה את ספר התורה וקוראים את הפרשה....
ביום חמישי קוראים את הפרשה שתיקרא בשבת הקרובה.
ובכל יום שני קוראים את הפרשה שנקראה בשבת שקדמה...

בשבת הקרובה נקרא את פרשת " שמות"
הפרשה הראשונה שפותחת את ספר שמות.
זהו הספר השני מבין חמישה חומשי התורה.

הפרשה מתחילה במילים הבאות :
" ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ;  ראובן שמעון לוי יהודה ; יששכר זבולון ובנימין ; דן ונפתלי גד ואשר; ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים "
מספר פסוקים אחר כך...
בפסוק טו' נאמר :
" ויאמר מלך מצריםלמילדות העיבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה"

לכאורה ניתן לתהות?!?! מדוע יש כפילות?
האם לא מספיק לומר:
...בני ישראל הבאים מצרימה...

מדוע עולה הצורך להכליל -ולומר :
בני ישראל הבאים מצרימה,
וגם למנות ולפרוט אותם לפרטים,
ולקרוא בשמו של כל אחד,
ולהוסיף שיוסף כבר היה במיצרים?
וכן במקרה המיילדות - שוב כפילות;
האם לא מספיק לומר :
מיילדות עיבריות???
מדוע מפרטים את שם האחת ואת שם השנית???

אלא שכלל ידוע הוא, שאין בתורה מילים שהן מיותרות !!
לכל מילה בתורה יש משמעות!
ובפרשת שמות אנחנו למדים כלל חשוב בתורה,
והכלל הוא לימוד כלל ופרט.
בני ישראל הינו שם כללי, מילדות הוא שם כללי,

השמות האישיים של בני יעקב הנמנים,
וכן השמות האישיים של המיילדות ;
מורידים אותנו לפרטי הפרטים.
מהכלל הזה כדאי שנלמד :
שבתהליכים, ישנה משמעות עצומה לראיית התמונה הכללית, ויחד עם זאת,
ישנה משמעות לא פחותה,
להסתכלות בפרטי הפרטים שמהם מורכת התמונה הכללית.....
או במילים של רבנו זאבי -
אבי הרעיון של הפרשה-חדשה....
זום -in- זום -out

ודבר נוסף - השבת נולד המנהיג בעם ישראל!
משה - שנמצא ומאומץ ע"י בתיה -בת המלך פרעה.
כי מנהיג שצריך להוציא עם מעבדות לחירות.
אי אפשר שיגדל בתודעה או במעמד נפשי של עבד!
מנהיג צריך לגדול בבית מלוכה!!!
מנהיג צריך לגדול בתודעה מפנקת של
"מגיע לי שיעשו את דבריי!!!!!"
בברכת שבת שלום!

שיחה עם אם כל הסערות

בוקר טוב לכם וגם לאם כל הסערות הבאה עלינו מהערב, 

שלום אמא, מה שלומך? מזמן לא התראינו...  את עדיין אמא שלי, למרות שאת נמצאת במחלקה סיעודית מזה הרבה שנים, עם המחלה הארורה שמנתקת אותך מהמציאות. ואולי כדאי להיות מנותק מהמציאות בזמנים האלה,  כי אז אתה מצליח לחיות בעולם שלך ולא להיות מוטרד יותר ממה שקורה בעולמנו זה. אז כל רוב חייך היית אדם סוער במיוחד. ניהלת חצי מדינה עבור מייסדיה כשהמדינה רק נולדה והייתה לך הזכות להיות ליד עריסתה ולנענע אותה קלות, לעבוד עם ההורים וגם להשפיע. הייתה לך הזכות לעבוד עם הזקן, כשכל האנשים שמסביב משתאים למראה המדינה שנולדה, תוך סערה מתמידה, שהחלה אז וספיחיה נושבים על חלונותינו מאז ועד היום.

אז איך זה להיות רוח אדירה, שמזיזה דברים במדינה הצעירה, עבור כולם? הרי בתור רוח כזאת, את בעצם קובעת, בלי לדעת, את עתיד חייהם של המון המון אנשים שעוד לא נולדו...  נשמע מלחיץ למכביר...  אז מכיוון שאת רוב עוללות הרוח שמעתי באופן חלקי ממך במשך ילדותי, ורובם ככולם נשארו אצלך, הרי זה אוצר בלום שהולך לו איתך, וסגור עכשיו בראש, בלי יכולת לשחרר אותו לאחרים, כדי שיוכלו להבין את התהליכים שבנו את כולנו.

נראה לי שכבר לא נזכה לשמוע על משבי הרוח אותם עוררת ובהם היית שותפה. זה כבר אבוד. הדמנציה נעלה את הרוח מבחוץ ומבפנים,  דווקא כשאנחנו גדלנו מספיק כדי שנוכל להאזין, להעריך ולתעד. באאסה.

הייתי שמח אם הייתה לי הזכות לשמוע שוב את ועל הרוח. חבל שאין יותר רוחות כאלה במדינה שלנו, ויש רק ספיחים ודומייהן, במוסדות השלטון, שבעיקר עסוקים בלרחרח האחד את אחוריו של השני ושל הטייקונים המסופרים למשעי. עסוקים בעשייה ובאי-עשייה.... אתם תחליטו מה עשו ובעיקר מה לא עשו. והכל מתערבב לו במוחנו, אצל אלה שיכולים עדיין לחשוב ולזכור...  ואנחנו אמורים להמשיך ולייצר רוח, כדי שהמדינה הזאת תנוע לה הלאה... מישהו ראה רוח לאחרונה? שאפשר לבחור בו/בה כדי שהכל יזוז פה לכיוון הנכון? לא ראיתי רוח כזו כבר שנים...  הרוה"מ הנכחי,  עם העזר שנגדו, אינם יכולים להיחשב כרוח סערה... אולי איוושה קלה שתחלוף ולא נזכור אותה? ואולי עדיף שלא נזכור...

הערב, סערה, אדירה ע"פ הפרסומים והחזאים.  אדירה עד כדי כך שאפילו האמריקאים פירסמו אזהרת מסע... לירושלים... תכינו את המטריות, אתי החפירה, התאורה כשהרידינגים יקרסו מהעומס ובעיקר את השוקו החם.

יום נהדר לכם סעו בזהירות ושובו בשלום הביתה.

דודו קורמן - בקרוב הספר

עוד לא אבדה תקוותנו...

היו טענות אתמול שהקבוצה של האזרחים הרגילים סובלת ממוות רוחי כלשהו....  זה בטח בגלל הבחירות הבאות עלינו לרעה. כל הח"כים המוזרים האלה,  שאף אחד לא יודע איך הם הגיעו לשם: מירי, סטאס, פאינה, שרה (שאפילו שהיא לא ח"כית, אז היא מ"כית...  של הרוה"מ) ושאר אנשים מוזרים שבשוק האזרחי לא היית נותן להם עבודה כי היו נופלים בראיון העבודה, הגיעו למשול בחיינו.

אז תגידו מה הקשר, בין המוות פה אצל האנשים הטובים והרגילים לבחירות והח"כים המוזרים? אז הקשר ברור. פה אין מוות או דעיכה,  כי פה יש תקווה להמשך טוב יותר...  אבל שם? אין שם שום תקווה להמשך טוב יותר.  רק עבודה קשה בעיניים של כולנו, שחיתות מצטברת ומי יראה למי את הפתח הצהבהב של הדג וזהו.  לא ניהול מסודר אלא ניהול לא מוסדר.  לא מוסדות שלטון אלא מוסדות עניבה/גניבה בידי מורשים.  לא אמון אלא תיחמון. לא שליחות אלא משלוח לבנק והתחכחות בטייקונים, בדיוק שגמרו להתקלח ולהסתפר. בקיצור חבורה של אנשים המציגים שליחות אבל השמנא שבהם מלקקים את השמנת שלמעלה, כל הדרך לבנק. אני מקווה שהישרים שבהם ידאגו לאחרים, ויעבירו כספים לשיפוץ התאים בכלא, כדי שיהיה לחברי מאגד השמנת נוח שם.  באמת, מגיע להם..  ולנו מגיעה רק תקווה וטוב יותר.

בקיצור צור, הכל מסתדר בסופו של דבר,  בתנאי שנגלח את העשירון העליון של חברי הכנסת.

בוקר טוב לכולכם,  וגם לתקווה, ההיא מהפתח...

דודו קורמן -  בקרוב הסרט